דרכי הברזל (יאיר ברק ויוסי כספי, ע.מ. 558290433)

 

יאיר ברק: 050-6215657, יוסי כספי: 050-5077082

© כל הזכויות שמורות לדרכי הברזל טיולי אתגר והרפתקה

 פעילויות האתגר > ויה פראטה<

ויה פראטה

מה זה ויה פראטה?

"דרכי הברזל" -הנו הפירוש העברי למונח  האיטלקי ויה פראטה ( Via Ferrata ). "דרכי הברזל" כל כך מיוחדות ! מהפנטות ממש ! ולכן העסק שלנו:

"דרכי הברזל טיולי אתגר והרפתקה" נקרא על שמם ! בכל יעד שבחרנו ישנם מגוון מסלולי הליכה למתחילים ולמתקדמים בגבהים ובאורכים שונים על פי העדפה ובחירה . אין צורך להיות מטפסי הרים מקצועיים ולאורך כל המסלול ידריכו אותנו צוותי מדריכים  חביבים ומקצועיים כאשר אל כל חמישה מטיילים צמוד מדריך . הדרכה קצרה וגם אתם כמו החיילים במלחמת העולם הראשונה תעפילו אל פסגות ההרים! במסלולים אלו נשלב לינה בבקתות חלומיות על ההרים, ברמה גבוהה של שירות, מטבח מקומי ותפריט מגוון.מתאים לקבוצות עד 12 משתתפים צעירים לפני ואחרי צבא, למשפחות וטיולי בר מצווה/בת מצווה, למבוגרים ולצעירים ברוחם בגיל הזהב ולבניית קבוצות(Teambuilding). 

תפוצת המסלולים בעולם :

באיטליה יש כיום מעל 400 מסלולי ויה פראטה –מעל 200 מהם באלפים הדולומיטים . ריכוזים נוספים נמצאים בצפון אגם גארדה -בעמק האוסטה , בהרים ממזרח אגם קומו ובחבל פריולי באלפים היוליאניים ובאלפים הקרניים .

אוסטריה אימצה בחום את התחום וכיום יש בה כ-550 מסלולים שנחשבים ככלל לשלב אמצע בין המסלולים הארוכים הקלאסיים בהרי איטליה לבין הקצרים הקשים והספורטיביים בצרפת.באוסטריה יש את המסלול הנחשב לקשה בעולם-ARENA.

בצרפת החלו לבנות מסלולי ויה פראטה רק ב-1988 וכיום כבר יש בה 200 מסלולים ברחבי האלפים הצרפתיים,בפירנאים ואף בקורסיקה.

שוויץ נכנסה לתחום רק ב-1993 למרות מיקומה האסטרטגי באלפים. כיום כבר יש בה 150 מסלולים.

בגרמניה יש כ-180 מסלולים רובם ספורטיביים וברמת קושי גבוהה. ובספרד יש כ-50 מסלולים .

בשאר אירופה יש מדינות נוספות בהן יש מסלולים : ספרד, פורטוגל, נורבגיה, סלובניה, פולין, צ'כיה,שבדיה,בריטניה,וקוסובו.

מחוץ לאירופה : ארה"ב ,קנדה , סין, יפן,קניה,מלזיה,מקסיקו,ניו זילנד,עמאן,ופרו.

 

דרוג קושי במסלולים:

דרגת הקושי הוא עניין סובייקטיבי ולכן אין תמימות דעים בנוגע למקרא. בחלק מהמדינות מגדירים 6 דרגות קושי ובחלק 5 דרגות.

בדרגת הקושי הראשונה והשנייה יכולים לטייל גם מטיילים מתחילים, לדרגה השלישית והרביעית מומלץ לצרף מדריך שיסייע בעת הצורך בחילוץ. הדרגה החמישית והשישית מיועדת לבעלי ניסיון רב.

סוגי המסלולים

בסלובניה ובדולומיטים מסלולי הויה פראטה הם חלק מהטיול. ההתקנים אינם עומדים בזכות עצמם. ההליכה (הרגילה) היא חלק נכר ובלתי נפרד מהמסלול.

כאמור יש 2 סוגי מסלולים, מזכיר במעט את ענף הטיפוס:

1. מסלולים ספורטיביים – מסלולים יחסית קצרים, בנויים על מצוק תלול וקצר סמוכים לעיירות כפרים. בחלק ניכר מהמסלולים הספורטיביים שולבו מעברים וגשרים, אמצעים המזכירים פארק חבלים.

2. מסלולי טבע – מסלולי הליכה ארוכים (טרקים) בהם משולבים קטעי ויה פראטה.

 

בטיחות וציוד:

הסיכונים בויה פראטה כיום פחותים בהרבה מבעבר . בשנות השמונים העוסקים בטיפוס באמצעות ויה פראטה נחשפו לתאונות קשות. הסיבה – בעת נפילה בויה פראטה, כוחות הבלימה שעשויים להתפתח הם גדולים במיוחד ומערכות האבטחה היו סטאטיות כמעט לחלוטין . הרצועה או החבל המשתתף בבלימת הנפילה הוא קצר, כבל הפלדה סטאטי ואף הוא אינו תורם לספיגת האנרגיה, לכן בנפילה מתקבל מקדם נפילה** גבוה מאד (מקדם נפילה – היחס בין מרחק הנפילה האנכית לאורך החבל שסופג את הנפילה. ככל שהמקדם גדול יותר חומרת הנפילה גדולה יותר..) בויה פראטה ניתן להגיע למקדמי נפילה של 10 !!!, לשם השוואה, בנפילה של מוביל בטיפוס המקדם המכסימלי הוא 2 (וגם הוא מסוכן).

ולכן בתהליך מקביל להתפתחות בשטח, חברות הציוד (פצל הצרפתית, קונג האיטלקית ואחרות) השקיעו מחשבה רבה ופיתחו ציוד מיוחד ותקני למניעת פגיעות . פותחו סופגי אנרגיה שונים כמו: scorpio, zyper, kisa ואחרים. במקביל, בהתקנת כבלי הפלדה בשטח הוסיפו המתקינים לולאה סופגת מתחת לעיגון. 

כללי :

ויה פראטה (Via Ferrata) או בתרגום לעברית "דרך הברזל" היא טכניקה של סיוע ואבטחה במסלולי טיול הררים בהם המטייל נחשף לגובה . הרעיון הוא שלאורך המסלול עוברים כבלי פלדה המיועדים לאבטחה מפני נפילה, אל כבלי הפלדה מתחברים עם רתמה וערכה ייעודית ועם סופג אנרגיה ייעודי  לויה-פרטה, בחלק מהמסלולים מותקנים יתדות וסולמות ואפילו גשרים ובחלקם ישנם רק כבלים. הטיפוס הוא לגמרי על הסלעים . רמות הקושי משתנות ממסלולים המתאימים לכל המשפחה ועד לכאלה המתאימים למטפסי צוקים בלבד. בחלק מהמסלולים אנו משתמשים בחבלים לאבטחה בנוסף לערכה הייעודית.

 

היסטוריה :

נתיבים פשוטים מוגנים, עם סולמות ועזרי הגנה בסיסיים, היו קיימים בהרים האלפים מאות בשנים, עוזרים לחבר כפרים לשדות המרעה הגבוהים שלהם . בנייה של מה שיכול להיראות כדרכי ויה פראטה מודרניות החלה עם תחילת החקר האלפיני  ותיירות הפנאי במאה התשע עשרה. בשנת 1843, נבנה המסלול הראשון ב-Dachstein ואחריו רבים אחרים באלפים ובדולומיטים עד למלחמת העולם הראשונה . האמצעים היו על  בסיס עצים וחבלים .

ב-1915 במהלך מלחמת העולם הראשונה איטליה הצטרפה למדינות ההסכמה (בריטניה,צרפת ורוסיה) כנגד מעצמות המרכז (אוסטרו הונגריה וגרמניה), הגבול בין איטליה לאימפריה האוסטרו-הונגרית עובר ברכס האלפים . הדולומיטים היו שייכים לאוסטרו הונגריה .בהרים ניטשו קרבות עקובים מדם שעד היום יש להם שרידים . האוסטרים הקימו עמדות הגנה בשיאי הרכסים הגבוהים , כדי להקל ולקצר את משך ההגעה לעמדות הם "סוללים" את דרכי הברזל ומנהרות תקיפה . העבודה הקשה והמסוכנת של התקנת הסולמות והיתדות מתבצעת ע"י חיילים ושבויי מלחמה . האמצעים הם יתדות ברזל וכבלי פלדה.

במקביל פעלו יחידות אלפיניות מיוחדות של בעלות הברית ביחד עם כוחות איטלקים באזור הדולומיטים באיטליה, הרעיון היה לבנות דרכים בהרים שיאפשרו העברה של כוחות צבא וציוד ולהפתיע את האוייב במגוון אזורי לחימה באזור. חיילים מטפסי הרים התקינו קילומטרים של כבלי פלדה, סולמות, גשרים ויתדות אשר אפשרו לאחר מכן לחיילים רגילים לעבור באזורים התלולים בבטיחות יחסית.התוצאה : ריכוז גדול של מסלולי ויה פראטה מופיע בדולומיטים ובאלפים היוליאניים הסמוכים.

בין מלחמות העולם בשנות ה-30 שתי אגודות אלפיניות איטלקיות החלו ליצור דרכי גישה מודרניות כדרך קיצור לאזורי טיפוס ברכס הרי הברנטה בדולומיטים על בסיס רעיון הויה פראטה והחלו להיווצר מסלולים בהרים. The Via delle Bocchettee קלאסיקת המסלולים- פעילה עד היום ואנו נטייל בה השנה  . הם קבעו אתיקה לבנייה שתקפה עד היום . מטפסי הרים ומטיילים החלו להשתמש במסלולים אלו  והתחום החל להתפתח כעצמאי בזכות עצמו.

ההתפתחות התחום נעצרה בשל מלחמת העולם השנייה .

עם תום המלחמה, הדרכים שנסללו המשיכו לשמש מקומיים/רועים לחצית הרכסים.

במחצית המאה והלאה מתחילים גם מטפסי הרים ומטיילים לגלות עניין ולהשתמש בהתקנים שנותרו בהר. ואולם המגמה של שיקום דרכי ויה פראטה ישנות בצד פיתוח חדשות עדיין אפיינה את אזור הדולומיטים בלבד.בשנות השבעים והשמונים התחילו  הרשויות המקומיות באיטליה ובסלובניה לטפל ולתחזק את ההתקנים . סולמות ויתדות עץ הוחלפו בברזל, כדי לתת למשתמשים בטחון במהלך הפעילות, הותקן כבל מתכת במקביל ליתדות שאליו המטייל יכול להתאבטח.

בשנות השמונים נושא הויה פראטה קיבל דחיפה חזקה בצרפת, ארגונים אלפיניים התחילו ביוזמתם לפתוח מסלולי ויה פראטה ספורטיביים באזורים הררים בצרפת .בשלב הזה עדיין עסקו בתחום בעקר הרפתקנים, מטפסי הרים וחובבי ספורט.                           

בסוף שנות השמונים ארצות שכנות החלו מגלות עניין ומצטרפות למעגל הוייה פראטה . נפתחו עוד ועוד מסלולי ויה פראטה, בנוסף למסלולי הטיול שהיו בהתחלה, נפתחים גם מסלולי ספורט, אלה קצרים יותר, משמשים לאימון, ובד"כ גם קשים יותר . היום, במרבית מדינות אירופה יש מסלולי ויה פראטה.  הויה פראטה הן כספורט והן כחלק מטיול הפכו לנפוצים מאד. הרשויות המקומיות רואות בהתקנת מסלולים גורם ממדרגה ראשונה במשיכת תיירות פעילה  .